תקופת מבחנים

אז עוד שנייה תקופת מבחנים, ותכלס שאני לא יודעת מה אני חושבת על זה.

מחד, כמה קשוח ושואב זה.. ומאידך, להיות בבית בפיג׳מה ולהשכיל זה דווקא דיי נחמד.

בתור ילדת מבחנה לקויית קשב על ריטלין ובהתחשב בעובדה שהמחנכת שלי מכיתה ג׳-ד׳ חסידה לא הועילה עימי- מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כמתקשת לימודים.

היום זה מרגיש כאילו עברו להן שתיים עשרה שנות לימוד בהן ישבתי בכיתה, נכחתי בה, חייכתי אל המורים, בהיתי בהם ואז נגמר השיעור.

שיעור אחרי שיעור שלא הקשבתי לשום דבר מלבד החמש דקות הראשונות, בהם קוראים שמות בעצם.

תמיד בריפוי תעסוקתי ותמיד בדיליי, תמיד מורים מלווים שלימדו הכל מהתחלה ואמא תומכת אחת שעשתה הכל כדי שאצליח.

והצלחתי, בעבודה קשה סיימתי את 12 שנות לימוד חובה בישראל.

ואז אתה מגיע לתואר ואתה חושש לחייך, חששה שמגיעה לשיאה בתקופת המבחנים הראשונה.

ואז אתה מבין שאם רק תאמין בעצמך ותשב על התחת- אתה תצליח להביא את העניין.

וכך קרה לי, וקיבלתי הלם מזה שלא נכשלתי באקדמיה (טפו טפו טפו) ושתכלס שהצלחתי להוציא ציונים אש (מעניין מה חסידה המחנכת הייתה אומרת על זה).

מי היה מאמין שהיום נגמר סמסטר א׳ האחרון בתואר הראשון? כמה מהר זה קרה..

וכמה אני שמחה לצאת אל החופשי עם תואר ראשון.

וכמה רגשות מעורבים, כי מצד אחד בא לי לסיים (כמו שרציתי לסיים תיכון), אבל מצד שני אני אתגעגע לכולם ולבצפר (כמו שהיום אני מתגעגעת לתיכון).

אבל אין מה לעשות, כל סוף הוא התחלה חדשה של משהו, והמשהו הזה מריח טוב הפעם.

הוא מריח כמו הקוראסון שוקולד החלומי שראיתי היום מעבר לזכוכית בקפיטריה של בית הספר והזלתי ריר.

וכמו שאבא שלי תמיד אומר: ״תמיד יהיו בחיים את הדברים המציקים שצריך לעבור,

אבל כל חמור יכול לגמור בצפר לרפואה אם ירצה בכך מספיק, ואם משקיעים- הכל יהיה בסדר״.

אז כמה שוקיסטית שאני לא אהיה הפעם (וכמה סידורי חתונה יש לי בתקופת המבחנים, יש) אני הולכת לפתוח את המחר במחברת בחינה ולקרוע את התחת, בישיבה.

אני הולכת להתאדות, לסגור את הטלפון ולהיעלם מן העולם. לשנוא ולאהוב בו״ז ולפנק את עצמי בייסורי המבחנים.

וכל בוקר אחליט מחדש האם לקחת ריטלין ולהיות עצבנית דוחה אל העולם עם דפיקות לב מואצות, או לוותר על הסם הגדול ביותר שידעה האנושות ולקרוא את אותה השורה מיליון פעם תוך שאני סומכת על אלוהים שיהיה איתי.

בהצלחה בתקופת המבחנים אחת לפני אחרונה להיום.

בהצלחה לכל סטודנטיי העולם במבחנים.

בהצלחה לעם ישראל,

ולשאלת היום: מה אתם חושבים על ריטלין בתקופת מבחנים?

כאן שפלן, במרמור המבחנים השנתי